למיקרו-אסטוארים תפקיד מכריע בתמיכה במגוון הביולוגי ובאיכות חיי האדם באזורים צפופי אוכלוסין. הם גם מהווים את המחסום האחרון המווסת שטפי מזהמים מהיבשה לים. במחקר זה, אנו מדווחים על ההימצאות והתפוצה של חומרים פר- ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) במהלך העונה היבשה בשלושה מיקרו-אסטוארים. הריכוז הכולל של חומרי ה-PFAS (n=12) באסטוארים שנחקרו היה גבוה מאוד בפרספקטיבה עולמית, עם ריכוזים מרביים וחציוניים של 17.4 ו-3.4 מיקרוגרם לליטר, בהתאמה. ריכוזים אלו חורגים באופן מובהק מערכי הסף המומלצים לפעילות פנאי ונופש.
הניתוח שלנו מגלה כי חלק הארי של חומרי ה-PFAS מקורו בקולחין, בעוד שזיהום ממקור נקודתי היה הדומיננטי כאשר האסטואר חצה אזור תעשייה הכולל מתקני זיקוק. במקרים של מיהול מוגבל על ידי מי נחל טבעיים, אנו מציעים להשתמש בקרבמזפין כסמן יציב לזיהוי PFAS שמקורו בשפכים. למרות ששלושת המיקרו-אסטוארים שנבחנו מציגים מאפיינים דומים, שינויים בכניסת המים ובקישוריות לים, יחד עם פעילות אנתרופוגנית מקומית, משנים באופן דרמטי את ההימצאות, הריכוזים והתפוצה של PFAS.
מחקר זה מצביע על כך שמיקרו-אסטוארים נתונים לסיכון אקולוגי גבוה מזיהום PFAS, כתוצאה מפעילות אנתרופוגנית אינטנסיבית.
מקור: Topaz, T., Gridish, N., Sade, T., Zedaka, H., Suari, Y., Konomi, A., Gkotsis, G., Aleiferi, E., Nika, M.-C., Thomaidis, N. S., & Chefetz, B. (2024). Exploring per- and polyfluoroalkyl substances (PFAS) in microestuaries: Occurrence, distribution, and risks. Environmental Science & Technology Letters, 11(5), 466–471. https://doi.org/10.1021/acs.estlett.3c00882