אודות המחקר
מיקרו אסטוארים, הנמצאים במורדות נחלי החוף הישראליים, הם ספקים חשובים של שירותי מערכת אקולוגית בארץ ובעולם. למרות זאת, ולמרות שמערכות אקולוגיות אלו רגישות מאוד לזיהום, הם בין גופי המים הפחות נחקרים. המחקר המוצג פה מונע על ידי התפיסה שעקב הספיקות הנמוכות במיקרואסטוארים, פעולות תפעוליות קטנות יחסית יכולות ליצור שינויים דרמטיים בתפקוד המערכת האקולוגית.
סרטון המתאר את המחקר ומטרותיו הופק עבור המרכז האקדמי רופין על ידי גדי אייזן.
נחלי החוף של ישראל היו מבתי הגידול היפים והחשובים של מישור החוף. תנופת הפיתוח והתיעוש של המאה האחרונה הפכה את רובם לתעלות שפכים מצחינות. בעשורים האחרונים מוקדשים מאמצים רבים לשיקום והבראת מערכות אלה. באזורי המפגש של הנחל עם הים, חודרים מי הים המלוחים והצפופים יותר אל תוך שפך הנחל למרחק של מספר ק"מ במעלה הנחל. במקביל, זורמים מעליהם מי הנחל המתוקים והקלים יותר, ומתפשטים למרחק רב אל תוך הים ולאורך החוף כשהם מפזרים בדרכם את החומרים שהם נושאים מהיבשה.
אזור זה, בו הנחל פוגש את הים, נקרא "אסטואר" (Estuary). האסטוארים מתאפיינים בשינויים חריפים בתנאים (מליחות, טמפרטורה, חמצן וכדומה) על פני מרחק קטן ולכן מציעים מגוון רב של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. ההכרה בעולם היא כי לאסטוארים חשיבות אקולוגית וסביבתית רבה בהיותם אזורי שיקוע וסינון ביולוגי של מי הנחל ואזור קינון ומדגרה למינים רבים.
הלחץ האנתרופוגני (מעשי ידי אדם) על נחלי ישראל הוא מהגבוהים בעולם ומשלב הטייה של מרבית מי הנחלים והזרמת קולחים באיכויות שונות. גם המבנה המורפולוגי של שפכי הנחלים בישראל השתנה לבלי הכר. הנחלים תועלו ובתי הגידול המלווים שלהם, החשובים כל כך לתפקוד האסטוארים כאתרי שיקוע ועיבוד של תרומות יבשתיות נהרסו כליל. למשל, לאורך מרבית נחלי החוף בישראל ובמיוחד ליד שפכי הנחלים היו בעבר ביצות שיובשו ונוקזו.
לאורך מישור החוף של ישראל קיימים תשעה אסטוארים פעילים הממוקמים בלב (למשל הירקון והקישון), או בסמוך (למשל אלכסנדר ונעמן) למוקדי האוכלוסיה, וכולם משמשים גם כאתרי בילוי ונופש. למרות מיקומם המרכזי של האסטוארים, אופן תיפקודם והגורמים המשפיעים על איכות המים, בריאות המערכת האקולוגית ותיפקודה, ויחסי הגומלין עם הים הסמוך כמעט ולא נחקרו.
במטרה להבין את אופן התפקוד הפיסיקלי, הכימי, והביולוגי של המערכת והשפעתה על הים, אנו מודדים באופן רציף מאפיינים ביוטים וא-ביוטים של המים והסביבה. המחקר מתמקד בארבעה גורמי הפרעה עיקריים: רמות חמצן נמוכות, עומס נוטריינטים, רעלנים ומזהמים אורגאניים ועכירות תוך בחינת יחסי הגומלין ביניהם והתהליכים האנתרופוגנים, הביולוגים, הכימיים, והפיסיקליים, השולטים בהם.
הנתונים הנאספים עומדים לרשות הציבור למטרות חינוך, מחקר, ושמירה על הטבע והסביבה, והם זמינים להורדה ולניתוח בחינם באתר זה. שימוש בנתונים לצורך פרסומים יצטט מאמר זה:
שימוש מסחרי בנתונים מחייב אישור בכתב ממנהלי המחקר. ניתן ליצור קשר עם יאיר סוארי
צוות המרכז הישראלי לחקר אסטוארים:
פרופסור גיתי יהל
מייסד המרכז
אלה דגון
טכנאית ראשית
סטודנטים\ות ועוזרי\ות מחקר
- נועם גרידיש (MSc) - הרכב ודינמיקת מזהמים אורגניים במיקרו-אסטוארים תחת משטרי זרימה שונים.
- אופיר אזרן (MSc)
- דניאלה אברמוב (MSc)
- לוטם יהל (עוזר מחקר)
- מיקה דורון (עוזרת מחקר)
- גיא כהן (עוזר מחקר)
שותפים אקדמיים
- פרופ' בני חפץ - כימיה סביבתית
- ד"ר רועי אגוזי - סחף קרקע וניהול אגני
- ד"ר איילת דדון-פילוסוף מיקרוביולוגיה
- אריאל אלסנר (עו"ד) - מדע למדיניות
סטודנטים שסיימו
- אור באסא (MSc) - תפקיד מיקרו-אסטוארים בקביעת גורל נוטריינטים המגיעים אל הים: נחל אלכסנדר כמקרה בוחן
- שירה בונה (MSc) - פיזור תוצרי אסטואר אלכסנדר בים בתנאי בסיס ובשטפונות
- תום טופז (PhD) - תפקידם של אסטוארים בוויסות זיהום הים התיכון: ניתוח מקרה נחל אלכסנדר