ניסוי פתיחת השרטון בשפך האסטואר ככלי להעלאת ריכוזי החמצן בקרקעית
הניסוי שערכנו מראה כי כניסת מי ים מעלה את כמות החמצן בקרקעית. חימצון הקרקעית מאפשר חיים אך זו תוצאה קיצרת טווח עד שנחסם שוב המעבר. יש לבחון בעתיד פתיחה מכוונת ארוכה של השרטון. מבוא: חלק ממטרות המחקר שלנו הן למצוא מה גורם לעקות (לחץ, stress) באסטואר, ומה האופציות שיש לנו בכדי להקטין או למנוע את […]
ההשפעה הסביבתית של חומרי הדברה על אסטואר נחל אלכסנדר
חומרי הדברה המוסעים מהסביבה החקלאית והעירונית לנחלים וגופי מים עשויים לדרדר את בריאות המערכת האקולוגית, רעילות סביבתית של חומרי הדברה עשויה להתקיים גם בריכוזים נמוכים מאוד ותלויה במאפייני הרעילות של כל חומר וברעילות המצרפית של כל החומרים במערכת. במסגרת מחקר אסטואר אלכסנדר, נאספו 150 דוגמאות מים בכניסה לאסטואר בזרימת הבסיס ובאירועי זרימה שיטפונית בשנים 2019-2018 […]
ההשפעה הסביבתית של שאריות תרופות על אסטואר נחל אלכסנדר
מיקרו-אסטוארים הינם גופי מים אשר שטחם הכולל אינו עולה על קילומטר מרובע הנפוצים באזורים ים תיכוניים. כתוצאה מגודלם המצומצם, מערכות אקולוגיות חשובות אלו רגישות במיוחד להשפעתם של מזהמים כימיים בדגש על תרופות. בגלל תנאי הזרימה המשתנים של זרימת בסיס מעורבבת עם קולחים ואירועי זרימה שיטפוניים העשויים לנקז תרופות מאזורים עירוניים וחקלאיים נרחבים, העשויים להוביל לכך […]
פריצות של שרטון החול בשפך אסטואר אלכסנדר והשפעתם על ריכוזי החמצן
בחופים חוליים באזורים בהם שינויי המפלס בים כתוצאה מגאות ושפל נמוכים, נבנה הרבה פעמים שרטון חול בשפך האסטואר לים המגביל את קצב תחלופת המים בין הנחל לים. תוצאות קודמות של מחקר בנחל אלכסנדר מראות שגורם העקה העיקרי באסטואר הוא המחסור בחמצן, בעיקר במי העומק המלוחים. במסגרת מחקר זה בחנו כיצד שינויים במבנה שרטון החול וקצב […]