תמותות המוניות של דגים, ובעיקר של קיפון בורי (Mugil cephalus), הן אירועים מוכרים באסטוארים של נחלי החוף הישראליים. בחרנו באירוע תמותה נרחב, שהתרחש בפרק זמן קצר במספר נחלי חוף באביב 2021, שישמש חקר מקרה לבדיקת הסיבה לאירועי תמותה מסוג זה. בעבר בחנו אנשי מקצוע וחוקרים אם מחסור בחמצן עשוי להיות גורם לתמותה, וכן בדקו נוכחות פתוגנים ותחלואה או רעילות של מזהמים אורגניים ואי-אורגניים בהקשר זה, אך לא התקבלו מסקנות חותכות. בהמשך הועלתה רעילות של אמוניה כגורם אפשרי לתמותה. אמוניה משתחררת לסביבה במהלך פירוק חומר אורגני ומצויה בשפע בנחלי החוף, שלרוב זורמים בהם גם קולחים. האמוניה המומסת נמצאת בשיווי משקל תלוי חומציות, טמפרטורה ומליחות בין שני צורונים, האמוניה היונית (NH4+) והצורון הלא מיונן והרעיל (NH3). ריכוזים גבוהים של הצורון הלא מיונן פוגעים בממברנות של תאי עצב, ועשויים להוביל לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ואף למוות.
במחקר הנוכחי בוצע חישוב של ריכוז הצורון הלא מיונן (הרעיל) על סמך מדידות של ריכוז האמוניה הכללית, טמפרטורה ומליחות באסטואר נחל אלכסנדר בשנים 2014–2021. חישוב ריכוזי הצורון הלא מיונן נעשה בהתאם לטווח ערכי ההגבה האופייני לאסטוארים בישראל, ונמצא שהם אינם מגיעים לערכים רעילים בערך הגבה של 7.5, אך הם גבוהים מסף הרעילות האקוטי שנמדד במעבדה (LC50 48h) ב-25% מהזמן עבור ערך הגבה של 8.5. כמו כן, נמצא שריכוזי האמוניה הכללית וריכוזי הצורון הלא מיונן והרעיל במי האסטואר גבוהים יותר במהלך האביב מאשר בעונות אחרות, דבר התואם תצפיות של אירועי תמותה משמעותיים.
הממצאים מצביעים על כך שאמוניה, באופן ישיר ובשילוב עם גורמי עקה נוספים, היא גורם שעשוי לתרום משמעותית לאירועי תמותה נרחבים. מחקר זה מצטרף למסקנות של מחקרים נוספים שמציגים את ההשלכות והנזקים לסביבה המימית מזרימות ממושכות של קולחים.
מקור: Suari, Y., Milstein, D., Gilboa, M., Sade, T., Zedaka, H., & Topaz, T. (2022). Ammonia toxicity as a possible explanation for mass fish kills in the Israeli micro-estuaries [In Hebrew]. Ecology and Environment, 13(2). https://magazine.isees.org.il/?p=52203