ההשפעה הסביבתית של שאריות תרופות על אסטואר נחל אלכסנדר

מערכות אקולוגיות של מיקרו-אסטוארים הן בעלות שטח פנים הקטן מ-1 קמ"ר ונפוצות באזורים ים-תיכוניים. כתוצאה מגודלן הקטן, מערכות אלו פגיעות במיוחד להשפעותיו של זיהום כימי. בשל תנאי זרימה תנודתיים – זרימת בסיס הנשלטת על ידי שפכים וקולחים ואירועי שיטפון הנושאים זיהום ממקורות לא-נקודתיים חקלאיים ועירוניים – מיקרו-אסטוארים נתונים למשטר סיכון דינמי, וכתוצאה מכך מתקשים לספק שירותי מערכת אקולוגית.

מחקר זה, שנמשך שנתיים, בחן את ההימצאות ואת הסיכונים של זיהום תרופתי במיקרו-אסטואר בנחל אלכסנדר בישראל. תרופות זוהו בכל הדגימות (n=280) בריכוזים שהגיעו עד ל-18 מיקרוגרם לליטר באירועי שיטפון ו-14 מיקרוגרם לליטר בזרימת בסיס. הרכב תערובת התרופות הושפע מתנאי הזרימה; קרבמזפין היה הדומיננטי בזרימת הבסיס ואילו קפאין שלט באירועי שיטפון. ממצאי המחקר אף מצביעים על כך שהסיכון האקולוגי הגדול ביותר במערכת נובע מהמים השאריתיים שנותרים בה לאחר אירועי שיטפון.

מדדי הרעילות המצרפית של תערובת התרופות (כאשר ערך של 1 מצביע על רעילות כרונית וערך של 10 מצביע על רעילות אקוטית) עמדו על ערכים חציוניים שנתיים של 19.6 עבור דגים, 5.2 עבור סרטנים ו-4.5 עבור אצות. נתונים אלו – ובראשם הערך הגבוה עבור דגים המעיד על רעילות אקוטית חריפה – ממחישים כי תערובת התרופות מציבה סיכון גבוה ומשמעותי למערכת האקולוגית. החומרים שתרמו במידה הרבה ביותר לרעילות המצרפית היו איבופרופן, קרבמזפין וקפאין.

העבודה מדגישה כי מערכות אקולוגיות של מיקרו-אסטוארים, דוגמת האסטואר בנחל אלכסנדר, חשופות באופן רציף לתרופות וככל הנראה גם למזהמים נוספים, עובדה המציבה מערכות אקולוגיות חשובות אלו תחת סיכון מוגבר בהשוואה למערכות אסטואריות גדולות, הנחקרות בתדירות גבוהה יותר.

מקור: Topaz, T., Boxall, A., Suari, Y., Egozi, R., Sade, T., & Chefetz, B. (2020). Ecological risk dynamics of pharmaceuticals in micro-estuary environments. Environmental Science & Technology, 54, 11182–11190. https://doi.org/10.1021/acs.est.0c02434